מצבי חירום בילדים

טיפול בילדים כשיש מצב חירום, וחשיבות מתן עזרה ראשונה מיידית

מצבי חירום בילדים – חלק א'

מצבי חירום בילדים עלולים להתרחש בכל זמן ובכל מקום, בבית, בגן הילדים, בבית הספר ובמגרשי המשחקים. מטרתה של הדרכה זו הוא לספק כלים בסיסיים להגשת עזרה ראשונה בהחייאה בילדים. זיהוי המצבים השכיחים הגורמים לדום לב ונשימה בילדים יחד עם הפעלת שירותי החירום והחייאה יעילה, עשויים להציל חלק מילדים אלה.

מצבי חירום בילדים – חלק ב'

בשיעור הקודם עסקנו במניעה של מצבי חירום בילדים שרשרת הטיפול במצבי חירום בילדים כוללת 5 שלבים שלבים :מניעה> זיהוי מצבי החירום השונים> קריאה לעזרה> התחלת החייאת לב- ריאות בסיסית> המשך טיפול היום נדבר על זיהוי מצבי חירום והצורך בקריאה לעזרה.

מצבי חירום בילדים – חלק ג'

החייאה בסיסית בילדים כוללת רצף פעולות שייעודן הוא חידוש נשימה יעילה ותמיכתה וייצוב המודינמי בילדים שלקו בדום לב או בדום נשימה. במידה ויש צורך בהחייאה, חשוב להתחיל בהחייאה כמה שיותר מהר על מנת למנוע נזק מוחי כתוצאה מחוסר אספקת חמצן למוח. יש לשמור על קור רוח ולהקפיד על רצף פעולות נכון, נדגים כיצד.

 

מצבי חירום בילדים דוגמת מוות בעריסה

מצבי חירום בילדים עלולים להתרחש בכל זמן ובכל מקום, בבית, בגן הילדים, בבית הספר ובמגרשי המשחקים. מטרתה של הדרכה זו הוא לספק כלים בסיסיים להגשת עזרה ראשונה בהחייאה בילדים. זיהוי המצבים השכיחים הגורמים לדום לב ונשימה בילדים יחד עם הפעלת שירותי החירום והחייאה יעילה, עשויים להציל חלק מילדים אלה.

גורם התמותה מספר אחת בילדים מתחת לגיל חצי שנה הוא מוות בעריסה (אם כי מוות בעריסה יכול להופיע גם בגילאים מאוחרים יותר ובעיקר עד גיל שנה). מעל גיל חצי שנה מתחלקות הסיבות למוות, למוות כתוצאה מטראומה (תאונות דרכים, נפילה מגובה וטביעה) ולמוות כתוצאה ממגוון מצבים המביאים לדום נשימה ולב (חנק מגוף זר, אסתמה, פרכוסים, זיהומים חריפים, פרכוסים וכדומה).

מצבי חירום בילדים עלולים להתרחש בכל זמן ובכל מקום, בבית, בגן הילדים, בבית הספר ובמגרשי המשחקים. מטרתה של הדרכה זו הוא לספק כלים בסיסיים להגשת עזרה ראשונה בהחייאה בילדים. זיהוי המצבים השכיחים הגורמים לדום לב ונשימה בילדים יחד עם הפעלת שירותי החירום והחייאה יעילה, עשויים להציל חלק מילדים אלה.

עזרה ראשונה לתינוקות וילדים במצבי חירום כוללת חמישה שלבים:


  • מניעה
  • זיהוי מצבי החירום השונים
  • קריאה לעזרה
  • התחלת החייאת לב- ריאות בסיסית (CPR=Cardio-Pulmonary- Resuscitation)
  • המשך טיפול

מניעה
רוב מצבי החירום הדורשים החייאה ניתנים למניעה:

1. זכרו את הכללים שלמדנו למניעת שאיפת גוף זר:
  • אין לתת לתינוק צעצועים בעלי קצוות חדים או המכילים חתיכות קטנות.
  • יש לבחור מזון קל ללעיסה, שאינו חלקלק, אינו דביק ואינו סופח מים ועלול להידבק לקנה.
  • יש לחתוך את המזון לחתיכות קטנות ולא עגולות.
  • נקניקיות יש לחתוך לאורכן ואז לרוחב ולא לטבעות. לעולם אין לחתוך לקוביות.
  • ענבים יש לחצות לשניים
  • אין לתת פופקורן ופיצוחים לילדים עד גיל 5 שנים.
  • אין להגיש מסטיקים עגולים וסוכריות קשות לילדים עד גיל 5 נשים.
  • יש לוודא שסביבת הילדים נקייה ובטוחה

2. מניעת מוות בעריסה- 
  • יש להשכיב את התינוק על הגב כשסביבת השינה ריקה מעצמים שיכולים לחנוק אותו או לחסום את נתיב האוויר שלו- שמיכות צמר, בובות, כריות וכדומה יש להיזהר בשינה משותפת עם הילדים מסכנת מחיצת הילדים או חניקה שלהם.
  • מומלץ להשכיב את הילד על גבו ולתת לתינוקות מוצץ במהלך השינה אולם מוצץ שנפל אין להחזירו לפי הילד הישן

3. אין להשאיר ילדים קטנים ללא השגחה ולתת תשומת לב מיוחדת במצבים בעלי פוטנציאל מסוכן, שחייה בבריכה למשל. 

4. יש ללמד את הילדים להיזהר מאש, גפרורים ומכשירי חשמל, כולל כבלי חשמל ונקודות חיבור חשמליות ולהרחיק מהישג ידם חומרים רעילים ונוזלים ומכשירים חמים. 

5. משנה זהירות בכל הקשור למניעת תאונות:
  • הנחת ילדים במושבי בטיחות ברכב בהתאם להוראות
  • חינוך ילדים לזהירות בדרכים וחציית כביש בטוחה

הזעיקו את מד"א בכל חשד למקרה חירום 

מצבי חירום אצל ילדים

בשיעור הקודם עסקנו במניעה של מצבי חירום בילדים שרשרת הטיפול במצבי חירום בילדים כוללת 5 שלבים שלבים :מניעה> זיהוי מצבי החירום השונים> קריאה לעזרה> התחלת החייאת לב- ריאות בסיסית> המשך טיפול היום נדבר על זיהוי מצבי חירום והצורך בקריאה לעזרה.
זיהוי

זיהוי מצוקה נשימתית
  • א. בכי חלש.
  • ב. חוסר יכולת לדבר או להשמיע קול.
  • ג. ירידה בערנות ובמצב הכרה.
  • ד. כחלון בשפתיים ובלשון.
  • ה. נשימות מרובות המצביעות על כך שהילד מתקשה לנשום. 
    נשימות איטיות יכולות אף הן להיות סימן למצוקה בהיותן לא מספקות.
  • ו. צפצופים וסטרידור (קול צפצוף בשאיפה)

זיהוי דום לב


ילד מחוסר הכרה, מחוסר נשימה, מחוסר דופק וללא סימני חיות 

זיהוי חנק מגוף זר


  • א. התקף המתחיל עם שיעול והשתנקות ונפסק 
    או שנמשך לשיעולים בלתי פוסקים שהופכים לבסוף לחלשים וחסרי תועלת.
  • ב. חוסר יכולת לדבר ולבכות.
  • ג. פניו של החולה מאדימים ואז מכחילים.
  • ה. צפצופים או היעדר קולות שאיפה.
  • ו. בילדים מבוגרים יותר- תפיסת הצוואר בתנועת חנק

קריאה לעזרה 
בקריאה לשירותי החירום 101 יש להקפיד על העקרונות הבאים: 
  • 1. פרטי המוסר כולל מספר טלפון להתקשרות וכתובת מדוייקת
  • 2. סיפור המקרה- תיאור המקרה, פרטי הנפגע, גיל, פרטים בריאותיים, 
    העזרה הראשונה שניתנה בשטח, האם יש צוות רפואי
  • 3. המשך מתן עזרה ראשונה בהתאם להוראות המוקדן.

ניתן לבצע החייאה במשך כדקה עד הקריאה לעזרה
אולם יש לזכור לקרוא לעזרה מהר ככל הניתן. 

החייאה והתמודדות עם מצבי חירום בילדים - מצבי חירום בילדים חלק ג'

החייאה בסיסית בילדים כוללת רצף פעולות שייעודן הוא חידוש נשימה יעילה ותמיכתה וייצוב המודינמי בילדים שלקו בדום לב או בדום נשימה. במידה ויש צורך בהחייאה, חשוב להתחיל בהחייאה כמה שיותר מהר על מנת למנוע נזק מוחי כתוצאה מחוסר אספקת חמצן למוח. יש לשמור על קור רוח ולהקפיד על רצף פעולות נכון, נדגים כיצד.

החייאה בסיסית בילדים כוללת רצף פעולות שייעודן הוא חידוש נשימה יעילה ותמיכתה וייצוב המודינמי בילדים שלקו בדום לב או בדום נשימה. במידה ויש צורך בהחייאה, חשוב להתחיל בהחייאה כמה שיותר מהר על מנת למנוע נזק מוחי כתוצאה מחוסר אספקת חמצן למוח. יש לשמור על קור רוח ולהקפיד על רצף פעולות נכון נדגים כיצד.

עקרונות החייאה בסיסית והגשת עזרה ראשונה לילדים

עקרונות ההחייאה הבסיסית פשוטים ומבוססים על ראשי התיבות ABC 

    • AIRWAY דרכי אוויר . נלמד כיצד לשמור על נתיב האוויר פתוח

    • BREATHING נשימה. נלמד כיצד להנשים על מנת לאפשר חמצון ואוורור תקינים

  • CIRCULATION מחזור הדם. נלמד כיצד לבצע עיסויי לב על מנת לשמור על מחזור דם תקין

בשלב הראשון יש לשמור על בטיחות- SAFETY: יש להרחיק את המטופל מגורם מסכן (אש, כביש, עשן, חומרים מסוכנים, בריכה וכדומה)

 

AIRWAy

בדיקת מצב ההכרה - ילד בהכרה מסוגל להגיב לגירויים מילוליים ופיזיים ואילו ילד מחוסר הכרה אינו מסוגל להגיב. קיים מצב ביניים של הכרה מעורפלת, כלומר מצב שבו הילד מגיב באופן חלקי לגירויים השונים. 
בדיקת ההכרה מתבצעת באופן הבא: 
ראשית נבדוק אם הילד מגיב לקריאה בשמו או כל קריאה שעלולה להוביל לתגובה, מחיאת כף חזקה מול הפנים.
לאחר מכן נבדוק את התגובה של הילד לגירוי פיזי. בילדים מעל גיל שנה הבדיקה תתבצע על ידי שפשוף בעצם החזה שממוקמת במרכז החזה או על ידי לחיצה חזקה על הטרפזים. ואצל ילדים מתחת לגיל שנה הבדיקה תתבצע על ידי צביטה בכף הרגל.
בסוף בדיקת ההכרה יש להעריך את מצב הילד כבהכרה מלאה ומגיב, הכרה מעורפלת- מגיב לקול/כאב בלבד או מחוסר הכרה ואינו מגיב.
פתיחת נתיב אוויר - חסימת נתיב האוויר נגרמת עקב רפיון שרירים והיעדר רפלקסים הגורמים לצניחה פסיבית של בסיס הלשון לאחור.
ראשית יש לפתוח את הפה ולסלק הפרשות במידה וקיימות. יש להטות את הראש הצידה ולסלק בזהירות עם האצבע את תוכן ההפרשות מחלל הפה. יש להיזהר שלא לדחוק גופים זרים פנימה, ובמידה ומדובר בחבלה יש לשמור על קיבוע עמוד השדרה הצווארי ולמנוע תזוזה שלו. 
הטכניקה לפתיחת נתיב האוויר קרויה HEAD TILT-CHIN LIFT: 
יש להניח יד אחת על המצח ויד שנייה מתחת לסנטר ולהטות את הראש בזהירות לאחור.
יש להניח את אצבעות היד השנייה מתחת לעצם הלסת ולהרים את הלסת התחתונה כלפי מעלה, האגודל תימצא על הסנטר.

BREATHING

לאחר ביצוע פתיחת נתיב האוויר יש לבדוק האם הילד נושם. יש להחזיק את דרכי האוויר פתוחות ולהשתמש בכל החושים. יש לרכון מעל ראשו של הילד ולקרב את האוזן לפה ולהניח בעדינות כף יד על בית החזה- ואז יש להסתכל האם בית החזה עולה ויורד, להרגיש אותו עולה ויורד, לשמוע קולות נשימה או חרחורים ולחוש נשיפות על פני האוזן. 
ילד נושם- ליבו הולם. כלומר, ילד שמראה נשימה יעילה בהכרח יש לו דופק טוב. ולכן כל שנותר הוא להשגיח על נתיב האוויר שלו, להמשיך לעקוב ולחכות להגעת העזרה.

במידה והילד אינו נושם- יש לבצע מייד שתי הנשמות:
בתינוקות קטנים יש לאטום עם הפה שלנו את פיו ואפו של התינוק ולתת שתי הנשמות הגורמות לעליית בית החזה (לרוב, ננפח את הלחיים וננשים את הנפח הזה, המספיק לתינוקות קטנים). 
בילדים מעט יותר גדולים יש לאטום את הנחיריים בעזרת האצבעות ולהנשים בטכניקה זהה, בנפח הגורם לעליית בית החזה. 
במידה ובית החזה לא מתרומם- יש לשפר את פתיחת נתיב האוויר ולנסות בשנית (שיפור הטיית הראש והרמת הלסת). 
יש להיזהר מהנשמת יתר בנפחים גדולים. נפח נשימה של מבוגר גדול מאוד בהשוואה לילד, והנשמה בנפח מלא של מבוגר תביא לפגיעה בריאותיו של הילד. לכן, יש להסתכל על בית החזה של הילד ולהנשים בנפח הגורם לעליית בית החזה.

CIRCULATION

בשלב זה מעריכים האם לילד יש דופק ופעילות לב יעילה המזרימה דם לרקמות הגוף. 
בתינוקות- הנח שתיים-שלוש אצבעות בשקע שמתחת לשריר הזרוע.
בילדים- הנח שתיים-שלוש אצבעות בשקע שבין מרכז הצוואר לשריר שבצידו של הצוואר.
בדיקת הדופק מתבצעת במשך 10 שניות.

חשוב להקפיד לראות סימני חיים אחרים- תגובה לגירוי, תגובת עפעפיים, שיעול וכדומה. לעיתים יש קושי למשש דופק.

דום נשימה: אם הילד אינו נושם אבל יש לו דופק- יש להנשים אותו בקצב של הנשמה כל שלוש שניות. יש להפסיק אחרי שתי דקות של הנשמות ולבדוק האם חזר הדופק.
דום לב: אם הילד אינו נושם ואין לו דופק- יש צורך בביצוע עיסויי לב והנשמות לסירוגין. מטרת עיסויי הלב  היא לחקות את פעילות הלב, להפעילו בצורה מלאכותית על ידי לחץ מבחוץ ולייצר לחץ דם וזרימת דם לרקמות חיוניות (מוח, לב וריאות).

עיסוי לב בתינוקות:
מיקום העיסוי הוא אצבע אחת מתחת לקו פטמות. יש להניח שתיים עד שלוש אצבעות על עצם בית החזה. יד שנייה שומרת על קיבוע ראש התינוק.
עיסוי לב בילדים:
מיקום העיסוי הוא מרכז עצם בית החזה, מקם את כרית כף היד בחצי התחתון של בית החזה אך לא נמוך מדי (סנטימטר מעל מפגש צלעות). שמור על קיבוע ראש עם היד השנייה. בצע עיסויים בעומק שליש עד חצי מנפח בית החזה.

העיסוי הוא עם יד אחת בלבד!

חשוב לא לשכוח לתת לבית החזה לעלות אחרי כל לחיצה אך אין לעזוב את היד מבית החזה.
יש להימנע ככל הניתן מהפרעות לביצוע העיסויים.

קצב עיסויים:הנשמות- 30:2. כלומר על כל 30 עיסויים שתי הנשמות. רצוי להגיע לקצב של 100 עיסויים לדקה. 
במידה וההחייאה מתבצעת עם שני אנשים- הקצב יהיה 15:2.

המשך טיפול:
עם הגעת שירותי ההצלה יש להעביר מידע לגבי המקרה והפעולות שבוצעו עד כה ולהישמע להוראות להמשך